זוכרים מה רציתם להיות כשתהיו גדולים?
לפני כמה שנים נפל לי האסימון -
כשאהיה גדולה אני רוצה להיות... מאושרת!
נכון, יש לי שאיפות ויש לי יעדים (אחד מהם הוא להוציא את הספר שתכף תשמעו עליו), אבל את הכל עוטף הרצון הגדול מכולם, לחיות באושר.

בשנת 2017 כתבתי ספר למגירה.
לא תכננתי שהוא יהיה למגירה, אבל משהו בי לא הצליח להביא אותו למימוש...
על פני השטח הסיבה הייתה כי רציתי אני לאייר אותו, ולא לתת למאייר חיצוני לעשות זאת בשבילי, וכי לא הייתי סגורה על איך אני רוצה שהוא יראה (מבחינת גודל, צורה, סוג איורים וכו') אבל אם אורי של שנת 2024 מסתכלת אחורה על אורי של שנת 2017, אני יודעת להגיד שיש סיבה נוספת שהספר לא יצא עדיין...

היה חסר לי חלק בעצמי, חלק שהתגלה ממש בשנה האחרונה.

לפני כשנה גיליתי שאני בעלת שונות נוירולוגית - אוטיסטית, ו- ADHD.
לא אובחנתי רשמית, בין היתר בגלל שיש תת אבחון רציני אצל ילדות ובעיקר אצל נשים, מכמה סיבות -

1. עד לפני כמה שנים חשבו שרוב השונויות הנוירולוגיות מאפיינות בעיקר ילדים וגברים.

2. זה מתבטא אחר לגמרי אצל נשים, בעיקר אחרי שנים רבות של מאסקינג, הסתרה, לא מכוונת, אלא פשוט אנחנו שלמדנו את הסביבה ואת החוקים הלא כתובים שלה ולכן קשה לאבחן.

3. תהליך האבחון עצמו מפחיד אותי, אני לא אוהבת בירוקרטיה רפואית בעיקר בצד הנפשי שלה והאבחון כולל פגישות עם פסיכיאטר.

אבל ההבנה הזו של מי אני, פתאום נתנה לי כמו בוקס (חיובי) בפנים, כי כל המוזרות, התחושות ההזויות, השוני שהיה בי מילדות, פתאום קיבל שם, סיבה.

חזרה לספר - ידעתי שאני כותבת על דברים שקרובים אלי, מן הסתם, כמו כל סופר... אבל לא ידעתי עד כמה אני מדויקת.

הסיפור מסופר בסגנון של ספר ילדים, אבל פונה גם למבוגרים (כמוני, צבעונית ומוזרה ובעלת תחביבים של ילדים אבל עם אופי של בת 80 עוד מהילדות)
גיבורת הספר שמה קשת והיא צבעונית ומיוחדת, ואח שלה שמו ענן והוא בעל שונות נוירולוגית.
ההורים עוסקים במקצועות מעניינים... כאילו כל המשפחה כולה היא חלקים באופי שלי שיחד מרכיבים את השלם, אותי.

בית הספר שהיא לומדת בו זה בית הספר שהייתי חולמת ללמוד בו, כי כמובן שלא הסתדרתי בבתי הספר הרגילים. הבית שלהם עשוי מבניה לא שגרתית, מה שממש בקרוב יהיה גם אצלי בבית שאני בונה...

בקיצור, כתבתי אותי.
כתבתי את העתיד שלי.

ועכשיו, אחרי שנה מורכבת של מעבר לנווה אטי"ב, גילויים עצמיים ששינו לי את החיים, וכמובן המלחמה הכי קשה שחווינו מקום המדינה...
פתאום הספר שלי קם לחיים. פתאום אני קמתי לחיים.

הספר הזה אופטימי, מלא אהבה, מעודד מוזרות ושוני. הספר הזה הוא אני. ואני כל כך שמחה להפיץ אותו לעולם. הספר ישלב קריאה ואמנות - לא רוצה לגלות לכם איך, אבל מבטיחה שהוא לא יהיה ספר שגרתי! הוא מתאים לכל הגילאים, ילדים ומבוגרים כאחד, רק קחו בחשבון שכמוני, הוא פרוגרסיבי במחשבה ומדבר באופן פתוח על שוני חברתי מסוגים שונים.

פתחתי קמפיין שדומה למימון המונים - יש דדליין, ויש תשורות. אבל בניגוד למימון המונים, כאן הכסף ישולם במלואו בין אם אגיע ליעד או לא.
הסיבה היא שהספר הזה חייב לראות אור יום, וכל מה שלא אצליח לגייס בעזרתכם, אשלים בעצמי, אבל אני לא מוותרת עליו, לא מוותרת עלי.

אם יש לכם רעיונות לתשורות נוספות או שתרצו לתרום אני ממש אשמח לשמוע מכם, כתבו לי למייל: info@orikliper.com

תודה רבה על התמיכה!